מיסוי בינלאומי: ביהמ"ש העליון אשרר את פסיקת ביהמ"ש המחוזי בעניין אברהם כהן בדבר קביעת תושבותו של יחיד לעניין חבות במס בישראל

31/07/2014 

ביום 28 ביולי 2014 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון בעניין ערעורו של אברהם כהן נגד פקיד שומה תל אביב. בערעור נדון מבחן "מרכז החיים" לעניין קביעת תושבותו של יחיד לצרכי מס בישראל.

עיקרי העובדות: 
 

• פסק הדין עסק ביחיד המנהל עסקים ברומניה באמצעות חברה רומנית בבעלותו אשר חויב על-ידי פקיד השומה במס בגין תוספת הכנסה שהופקה ברומניה. הנישום טען, כי הוא אינו חייב בתשלום מס על הכנסה כאמור משום שתושבותו לצורכי מס איננה בישראל, אלא ברומניה.
• בדיון בביהמ"ש המחוזי טען הנישום, כי מרכז חייו – על-פי המבחנים האובייקטיביים והסובייקטיביים שבדין הוא ברומניה, בין היתר, משום שבבעלותו חברה מקומית, אשר באמצעותה הוא מנהל עסקים ברומניה וכן משום שהעתיק את מקום מגוריו לרומניה, בה הוא חי עם בת זוג מקומית. בנוסף, טען הנישום, כי בכל אחת משנות המס הנדונות שהה בישראל פחות מ-183 ימים ולכן לא חלה עליו החזקה שנקבעה בפקודת מס הכנסה, לפיה מרכז חייו בישראל.
• בפסק הדין שניתן על ידי ביהמ"ש המחוזי נקבע, כי התקיימה לגבי הנישום חזקה אחרת הקבועה בדין, לפיה הינו תושב ישראל משום ששהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר. עוד נקבע, כי הנישום לא הצליח לסתור את החזקה. בשל כך נקבע, כי מרכז חייו, על פי מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים הוא בישראל. גם בהיבט הסובייקטיבי, קבע ביהמ"ש, כי הנישום ראה את עצמו כתושב ישראלי בשנים המדוברות. בשל כך, קבע בית-המשפט המחוזי, כי הנישום היה "תושב ישראל" ולכן הוא חייב בתשלום מס גם על הכנסה שהופקה מחוץ לישראל בתקופה הרלוונטית.

ביהמ"ש העליון דחה את ערעורו של הנישום ואשרר למעשה את פסיקת ביהמ"ש המחוזי, תוך שימת דגש על מספר נקודות:

• קיומן של זיקות משמעותיות המצביעות על כך שמרכז חייו של המערער בישראל, ביניהן - בית בבעלותו בו הוא מתגורר עם אשתו, הסכמים המציינים את כתובתו בישראל, היותו בעלים של חברה בישראל ממנה משך משכורת ועוד;
• המערער נמנע בעקביות מלהביא עדים או ראיות שייסתרו את הראיות המצביעות על מרכז חיים בישראל;
• המערער סירב לשתף פעולה ולחשוף פרטים על רכושו ועסקיו ברומניה, הן בהליכים בפני פקיד השומה והן בפני בית המשפט; 
  

מספר דגשים שעולים מפסיקת ביהמ"ש העליון:

• ביהמ"ש העליון הדגיש, כי הנישום לא ביסס את טענותיו באמצעות ראיות מספקות וכי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות. לעניין זה, ללא קשר לעובדותיו הספציפיות של המקרה דנן, מומלץ לנישומים המעוניינים לבסס טענה, כי מרכז חייהם אינו בישראל, לנקוט בצעדים מתאימים ולדאוג לשמור מסמכים רלוונטיים וראיות נוספות שעשויים לתמוך בטענתם.
• במקרה הנדון, הדגיש ביהמ"ש העליון, כי די היה בבחירתו המודעת והמתריסה של המערער להסתיר מידע מפקיד השומה ובסירובו לשתף פעולה עם פקיד השומה ועם ביהמ"ש בכדי לדחות את השגותיו בנוגע לשומה שהושתה עליו בגין הכנסותיו מחו"ל.

מחלקת המסים של PwC Israel עומדת לשירותכם במתן הסברים נוספים.