פס"ד חדש - ניכוי הוצאות רכב

29/07/2013

לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי פסק דינו של כבוד השופט מגן אלטוביה בעניין חברת  אליל 2000 לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי פסק דינו של כבוד השופט דוד מינץ בעניין אהוד אפרת, אשר דן בשאלה האם ניתן להתיר בניכוי הוצאות רכב שהוצאו בפועל ועולות על השיעור הקבוע בתקנות.

בעניין זה, דובר בנישום אשר מקבל קצבה ממשטרת ישראל, משכורת כמורה שכיר וכן עובד כמורה דרך עצמאי. לנישום התהוו בשנות המס הרלוונטיות הוצאות רכב מעורבות שכן הוא משתמש ברכבו הן לצורך עבודתו כעצמאי והן לצרכיו האישיים.

בין הנישום לבין פקיד השומה נתגלעה מחלוקת בקשר לאופן ניכוי הוצאות הרכב שהוצאו לצורך עבודתו של הנישום מכוח תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), תשנ"ה – 1995 (להלן – "התקנות"). הנישום גרס כי יש להתיר לו את מלוא הסכום שהוציא בפועל, העולה על שיעור של 45% הקבוע בתקנות, בעוד שפקיד השומה סבר כי הניכוי מוגבל לשיעור ההוצאות הקבוע בתקנות, שכן מדובר בחזקה חלוטה.

בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי סעיף 31 לפקודת מס הכנסה מאפשר הגבלת ניכוי הוצאות, לרבות הוצאות רכב. בהקשר זה, נקבע כי תכלית התקנות הייתה לקבוע חזקה חלוטה לגבי החלק הפרטי שבהוצאות הרכב בכדי להתיר את ניכוי החלק העסקי בלב�� וכל זאת על מנת למנוע התדיינויות משפטיות נרחבות בכל מקרה ומקרה בקשר להפרדה בין החלק העסקי לחלק הפרטי.

מחלקת המסים של PwC Israel עומדת לשירותכם במתן הסברים נוספים אודות השלכות פסק הדין.