פסק הדין בעניין כ.צ.ט. נוביס בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים - בחינת יצוא בעקיפין לצרכי חוק עידוד (כהגדרתו להלן)

16/06/2013

ביום 5 ביוני 2013 פורסם פס"ד כ.צ.ט. נוביס בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים (ע"מ 5641-11-10) אשר ניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב מפי השופט מ' אלטוביה (להלן: "פסק הדין").

בפסק הדין נדונו סוגיות מס בעניין זכאות להטבות מס הנובעות, בין היתר, מעמידה בתנאי הייצוא הקבועים בסעיף 18א(ג)(1)(ג) לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט -1959 (להלן:"חוק עידוד"). לפי תנאי היצוא הקבועים בסעיף 18א(ג)(1)(ג) נדרש כי לפחות 25% או יותר ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים לפחות.

להלן עיקרי סוגיות המס שנדונו בפסק הדין:

1. סיווג מכירות חברה יצרנית לחברה ישראלית אחרת שאינה יצרנית, המייצאת את תוצרתה, כמכירות החברה היצרנית לחו"ל או כמכירות החברה היצרנית לחברה הישראלית האחרת.

המערערת שהינה חברה תעשייתית תושבת ישראל בעלת מפעל מוטב, מכרה חלק מהמוצרים לחברה ישראלית אחרת שאינה תעשייתית (להלן: "החברה הישראלית האחרת"), אשר ייצאה את המוצרים הנרכשים לאירופה. בהתאם לדיווחי המערערת, המערערת ייחסה את מכירותיה לחברה הישראלית האחרת, כמכירותיה בשוק האירופאי המונה מעל- 12 מיליון תושבים. פקיד השומה לעומתה גרס כי אין לייחס את ייצוא המוצרים לאירופה למערערת, וכי מכירותיה של המערערת הינן מכירות לחברה הישראלית האחרת.

הכרעת בית המשפט בסוגיה התבססה בעיקרה על מבחן חלוקת הסיכונים, במסגרתו נבחנה חלוקת הסיכונים והסיכויים הגלומים במכירת המוצרים לחו"ל בין המערערת לבין החברה הישראלית האחרת.

ביישמו את מבחן חלוקת הסיכונים, הגיע בית המשפט למסקנה כי החברה הישראלית האחרת היא הגורם שנשא במירב הסיכונים והסיכויים הקשורים בייצוא המוצרים לחו"ל (אחריות, ביטוח, תשלומים מלקוחות בחו"ל וכו'). הסיכונים שנשאה בהם המערערת אינם סיכונים הכרוכים בייצוא, אלא סיכונים המאפיינים כל יצרן באשר הוא. בהתאם, דחה בית המשפט את עמדתה של המערערת וקבע כי המכירות שבוצעו על ידי המערערת אינן מכירות לצרכנים באירופה, אלא מכירות לחברה הישראלית האחרת.

2. ייצוא בעקיפין על ידי צד שלישי כמגשים את תנאי הייצוא הנדרשים בסעיף 18א(ג)(1)(ג) לחוק עידוד לצורך זכאות להטבות מס בהתאם לחוק.

בהמשך לקביעת בית המשפט כי מכירות המערערת הינן לחברה הישראלית האחרת ולא לשוק האירופאי, נדרש בית המשפט לשאלת הזכאות להטבות מס בשל יצוא בעקיפין ע"י צד שלישי. בעניין זה קבע בית המשפט כי בהעדר הוראה מפורשת בחוק להקנות הטבות גם ליצרן המייצא את תוצרתו באופן עקיף על ידי צד שלישי, לא ניתן להעניק הטבות מס לחברה יצרנית המייצאת באמצעות צד שלישי, אף אם מוצריה מיועדים למכירות בחו"ל בלבד. השופט קבע כי בביטוי "מכירות בשוק מסוים" הדגש הינו על טריטוריית המס בה מכרה החברה לראשונה את תוצרתה ולא על היעד הסופי של המוצר הנמכר.

יובהר, כי לקביעתו של בית המשפט בסוגיה זו, אין השלכות לעניין העמידה בתנאי היצוא העקיף הקבועים בסעיף 18א(ג)(2) לחוק עידוד המתייחס למכירת מוצר שהינו רכיב במוצר אחר.

מחלקת המסים של משרדינו עומדת לשירותכם במתן סיוע והסברים נוספים.