פס"ד חדש - מתי אירוע גיבוש אינו מהווה "טובת הנאה" לעובד

02/06/2014

ביום 20 במאי 2014 ניתן בבית הדין האזורי לעבודה פסק הדין בעניין ב"ל 30052-07-12 דה נשון טרפיק בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי. פסק הדין עסק, בין היתר, בשאלה מה דינו של אירוע גיבוש שעורך ומממן המעביד לעובדיו, האם הוא מהווה "טובת הנאה" לעובדים ולפיכך הינו בגדר "הכנסת עבודה" המחייבת בתשלום דמי ביטוח.

עובדות פסק הדין:
התובעת היא חברה הפועלת בתחום השיווק והפרסום באינטרנט, ומעניקה שירותי און ליין לשווקים בינלאומיים. התובעת מעסיקה כ – 250 עובדים. מדי שנה מארגנת התובעת אירוע גיבוש לעובדיה, ללא בני משפחתם, הכולל לינה וארוחת ערב באחד מבתי המלון בארץ, וכן פעילויות חברתיות שונות. בנוסף לכך, מדי שנה מארגנת התובעת "אירוע חברה" הכולל ארוחת ערב ותקליטן, וכן נאומים קצרים של מנהלים בכירים.
התובעת לא זקפה שווי לעובדיה במשכורתם, בגין כלל פעילויות הגיבוש, ובהתאם לא שילמה דמי ביטוח לאומי בגינן. בעקבות ביקורת ניכויים שערך המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") אצל התובעת, החליט הנתבע לחייב את התובעת בדמי ביטוח בגין הפעילויות הנ"ל, ועל כך הגישה התובעת השגה אשר נדחתה מהטעם כי: "מדובר בנופש עובדים לכל דבר ועניין..". על החלטה זו של הנתבע הגישה התובעת את התביעה לבית הדין לעבודה. 
התובעת טענה כי יש להכיר בניכוי בידי המעביד את ההוצאות בגין פעילויות הגיבוש ואין לזקוף למשכורתו של העובד הכנסת עבודה, שכן על פי מבחני הפסיקה טובת המעביד היא זו שגוברת וזאת אף אם העובדים מפיקים הנאה כלשהי מהפעילות, שכן טובת המעביד היא העיקרית והיא העומדת בבסיס ארגון הפעילויות הללו. מנגד, הנתבע טען כי האירועים שערכה התובעת הינם טובת הנאה לעובד, ומשכך מהווים הכנסת עבודה על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ועל כן הכנסה זו חייבת בדמי ביטוח מלאים בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

נפסק:
בית הדין קבע כי יישום המבחנים שפורטו בפסיקה, ובין היתר, מבחן "נוחות המעביד או הנאת העובד", שבחן האם ההטבה ניתנה לעובד כדי שישתמש בה להנאתו או לשם נוחות המעביד, מביא למסקנה כין אין לראות באירועי הגיבוש שארגנה התובעת לעובדיה כ"טובת הנאה", החייבת בתשלום דמי ביטוח. 

בית הדין ממשיך וקובע כי המבחן הדרוש להכרעה מציב שני תנאים מצטברים: ראשית, האם טבע התפקיד שממלא העובד מצריך אותו להיזקק להנאה בה מדובר, כלומר האם זו חיונית למילוי תפקידו של העובד. שנית, האם גורמת ההטבה לעובד להנאה ניכרת.

הנתבע צירף לכתב ההגנה חוות דעת מרשות המסים, עליה סמך את שומתו, אשר מתבססת על העובדות הבאות:

- חברה אשר ארגנה לעובדיה סוף שבוע במלון באילת ובחו"ל. 
- לעובדי החברה הייתה אפשרות להזמין את בני משפחותיהם. 
- אירועי הנופש/גיבוש נערכו במהלך סופי השבוע, על חשבון הזמן החופשי של העובדים. 
- לא נשכרו שירותי חברה מקצועית לארגון תכנית בנושאי גיבוש, הכוללת לוח זמנים מסודר והכוללת פעילויות גיבוש של צוות ספציפי במחלקות מסוימות. 
- לעובדים ניתן זמן רב חופשי עם בני משפחותיהם. 
- נראה כי למעביד לא הייתה אפשרות לחייב את העובדים להגיע לנופש, שכן זה נערך בסופי השבוע.

במקרה של פסק הדין, הוכח לבית הדין כי העובדות שונות מן האמור לעיל בתכלית, כמפורט להלן:
- אירועי הגיבוש נערכו רק בישראל ובמהלך השבוע על חשבון ימי העבודה.
- ימי הגיבוש נחשבו כימי עבודה מלאים ובשכר. 
- לא הייתה אפשרות להזמין לאירועים בני משפחה. 
- התובעת מימנה את כל העלויות ואף שכרה חברה חיצונית לצורך ארגון והכנת ימי הגיבוש. 

בשל האמור לעיל, קבע בית הדין כי אין העובדים של התובעת מפיקים "טובת הנאה ניכרת" מאותם אירועים. יתרה מכך בהמשך פסק הדין בית הדין קובע כי בשל המרקם האנושי שקיים בתובעת (כשליש מעובדי התובעת אינם מישראל), הגיבוש חשוב לתפקודה של התובעת. בשל כך, נקבע כי התובעת היא הנהנית העיקרית מאירועים אלה ואילו ההנאה הנגרמת לעובדים אגב ההטבה היא מוגבלת ולא ניכרת. 

יש לציין כי בית הדין אזכר את פסק הדין בעניין ב"ל (ת"א) פרויליך נ' פרחי חברת עורכי דין נ' המל"ל, שניתן ביום 15.11.12, ובו נקבע כי חופשות שנתיות בחו"ל שארגן ומימן המעביד לעובדיו, חרגו מגדרי "נוחות המעביד", הגם שבוודאי הפיק מהם גם המעביד יתרון כלשהו, שכן הם אינם עומדים במבחן החיוניות לצורך ביצוע התפקיד ומנגד, לעובדים ניתנה טובת הנאה שהיה בה ממש.

מחלקת המסים של PwC Israel עומדת לשירותכם במתן הסברים נוספים