פסק דין חדש: סוגיות בחוק עידוד

21/02/2013

ביום 7 בפברואר 2013 פורסם פסק הדין בעניין ר-ס חברה לייבוא וייצור מזון בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים (ע"מ 423/10) אשר ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים. פסק הדין עוסק במספר סוגיות מס עקרוניות וחשובות שזכו לדיון נרחב במספר פסקי דין שפורסמו לאחרונה. 
נציג להלן את עיקרי הסוגיות שעמדו במוקד פסק הדין.

אינטגראליות של הכנסות מימון – החברה הינה חברה פרטית תושבת ישראל, אשר הפעילה מפעל יצרני בתחום מוצרי המזון. מפעל החברה הינו "מפעל מעורב" כמשמעותו בחוק עידוד השקעות הון (חלקו זכאי להטבות מס וחלקו לא). לחברה היו באותן שנים הכנסות מימון שמקורן בהשקעות בני"ע, בקרנות וכן במטבעות שונים. החברה דיווחה על הכנסות המימון שנבעו לה כחלק אינטגראלי מהכנסות המפעל המאושר. פקיד השומה גרס כי הכנסות המימון נבעו מהשקעת עודפי כספים ומהלוואות שנטלה החברה, ולפיכך אינן זכאיות להטבות מס על פי החוק, שכן אינן אינטגראליות לפעילות המפעל המאושר. בית המשפט בחן את קיומם של שלושה תנאים מצטברים להכרה בהכנסה כאינטגראלית, כפי שעוצבו בפסיקה: א. ההון מניב ההכנסה מקורו בהכנסות מפעילות עיקרית של המפעל, דהיינו, ההון מומן מבחינה מהותית על ידי הפעילות העסקית; ב. קיומו של קשר ישיר בין ההון המושקע להתחייבויות הנישום (ההון המושקע משמש למימון התחיבויות שוטפות); ג. משך השקעה קצר כאשר מימוש ההשקעה נועד לשמש בפעילות השוטפת.

המסקנה אליה הגיע בית המשפט הינה כי התנאים האמורים אינם מתקיימים. ביחס למבחנים אלו, נמצא כי ההון של החברה שהושקע והניב לחברה את הכנסותיה לא היה מפעילותה העסקית. כמו כן, להשקעותיה לא היה קשר ישיר עם תחום עיסוקה והן לא שימשו את התחיבויותיה וכן משך ההשקעה לא היה לטווח קצר.

ניכוי הוצאות המימון שנתהוו בקשר עם הפקת הכנסות המימון – החברה ביקשה להתיר בניכוי הוצאות מימון שנתהוו בקשר להלוואות שניטלו, בעוד שפקיד השומה סבר שמדובר בהוצאות שאינן אינטגראליות לפעילות העסקית וראה בהן כהפסדי ריבית לפי סעיף 2(4) לפקודה. משכך, פקיד השומה לא התיר את ההפסדים בקיזוז מכוח סעיף 28 לפקודה והוסיף את הסכומים לכלל הכנסות החברה.
בית המשפט פסק כי עצם הקביעה לפיה הכנסות המימון אינן הכנסות אינטגראליות, אין בה בכדי להביא למסקנה זהה לגבי התרת או אי התרת הוצאות המימון בניכוי, שכן הכרה באינטגראליות ההכנסות לחוד והכרה בניכוי ההוצאות לחוד. בעניין דנא, נמצא כי ניתן להתיר את ההוצאות בניכוי, שכן ההלוואות, בגינן נתהוו הוצאות המימון, מימנו את הפעילות הייצורית שלהחברה.

ניכוי פחת – החברה ניכתה את הוצאות הפחת בגין נכסים מנוטרלים (נכסים שאינם שייכים לחלק מסוים של המפעל) רק מחלק ההכנסה שאינו זכאי להטבות וחל עליו שיעור מס רגיל. פקיד השומה גרס כי פחת וניכוי בשל פחת, בגין נכסים מנוטרלים, יש לנכות מכל חלקי המפעל (המאושר והלא מאושר), לפי יחס ההכנסה של המקורות השונים בהתאם לסעיף 74 לחוק עידוד השקעות הון. בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה בעניין זה.

יישום חוק התיאומים כאשר שיעור עליית המדד הינו שלילי –החברה לא יישמה את הוראות חוק התיאומים בשל העובדה שהמדד היה שלילי. בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה, לפיה יש לפרש את המונח "שיעור עליית המדד" בסעיף 7(ב) לחוק התיאומים, כך שיביא בגדרו גם מצב של ירידת מדד. כפועל יוצא, החברה נדרשה לנטרל את השפעת האינפלציה על הרווח המדווח, הגם ששיעור עליית המדד היה שלילי.

מחלקת המסים של משרדנו עומדת לשירותכם במתן הסברים נוספים והרחבות בקשר להשלכות פסק הדין

ליצירת קשר

ורד קירשנר

שותפת מסים , PwC ישראל

טלפון: +972 3 7954849

עקבו אחרינו