תקן דיווח כספי בינלאומי 9 (IFRS 9) – "מכשירים פיננסיים"
17.08.2014
רקע
בחודש יולי 2014, פרסם המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות ("IASB") את הגרסה המלאה של תקן דיווח כספי בינלאומי 9 - "מכשירים פיננסיים" ("9 IFRS" או "התקן"). תקן זה יחליף, עם יישומו לראשונה, את ההנחיות הקיימות כיום בתקן חשבונאות בינלאומי 39 – "מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה" ("IAS 39").
כידוע, גרסאות ראשונות של חלקו הראשון של IFRS 9, העוסק בסיווג, מדידה וגריעה של נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות, פורסמו, בכל הנוגע לסיווג ומדידת נכסים פיננסיים, בחודש נובמבר 2009, ובכל הנוגע לסיווג ומדידת התחייבויות פיננסיות ובנוגע לגריעת מכשירים פיננסיים – בחודש אוקטובר 2010.
חלק נוסף של התקן, העוסק בחשבונאות גידור, פורסם בחודש נובמבר 2013.
הגרסה המלאה של התקן שפורסמה כעת כוללת, בנוסף לתיקונים מסוימים של החלקים שפורסמו בעבר, את החלק הדן בירידת ערך נכסים פיננסיים.
להלן נדון, על קצה המזלג, בעיקרי ההנחיות האמורות ב- IFRS 9 בהתייחס לסיווג ומדידה של נכסים פיננסיים (לגביהן חלו שינויים מסוימים לעומת הגרסה הראשונית שפורסמה בעבר) ובהתייחס לירידת ערך נכסים פיננסיים.
סיווג ומדידה של נכסים פיננסיים
IFRS 9 קובע שלוש קטגוריות לסיווג השקעות בנכסים פיננסיים: עלות מופחתת, שווי הוגן דרך רווח כולל אחר ושווי הוגן דרך רווח או הפסד.
סיווג מכשירי חוב בהתאם להנחיות IFRS 9 ייקבע בהתאם למודל העסקי לניהול נכסיה הפיננסיים של הישות וכן בהתאם לשאלה האם התנאים החוזיים של תזרימי המזומנים משקפים תשלומי קרן וריבית בלבד ("SPPI"). המודל העסקי של הישות משקף את הדרך בה הישות מנהלת את נכסיה הפיננסיים במטרה להניב תזרימי מזומנים וליצור ערך לישות בדרך של גביית תזרימי המזומנים החוזיים, מכירת הנכסים הפיננסיים או שניהם. אם מכשיר חוב מוחזק לצורך גביית תזרימי המזומנים החוזיים מהנכס, הוא עשוי להיות מסווג כנכס פיננסי הנמדד בעלות מופחתת, ובתנאי שמקיים את הגדרת SPPI. זאת ועוד, מכשיר חוב שמקיים את הגדרת SPPI, עשוי להיות מסווג לקטגוריית שווי הוגן דרך רווח כולל אחר, במקרים בהם הוא נכלל במסגרת פורטפוליו של נכסים פיננסיים המנוהל הן במטרה לגבות את תזרימי המזומנים החוזיים מהנכסים והן במטרה למכור את הנכסים (זהו תיקון לעומת הגרסה הראשונית של החלק הראשון של IFRS 9 שפורסמה בעניין זה בעבר). התקן קובע כי מכשירים פיננסיים אשר אינם כוללים תזרימי מזומנים העומדים בהגדרת SPPI (לדוגמא, נגזרים) או מכשירים פיננסיים שאינם מוחזקים במסגרת אחד משני המודלים העסקיים האמורים לעיל (גביית תזרימי מזומנים חוזיים או גביית תזרימי מזומנים חוזיים ומכירת הנכסים) ימדדו בשווי הוגן דרך רווח או הפסד.
השקעות במכשירים הוניים ימדדו לפי שווי הוגן דרך רווח או הפסד. עם זאת, הנהלת הישות יכולה לבחור (באופן בלתי-הפיך) להציג את השינויים בשווי ההוגן של המכשיר ההוני ברווח כולל אחר, וזאת רק כאשר ההשקעה במכשיר אינה מוחזקת למסחר. במצבים בהם מכשיר הוני מוחזק למסחר, שינויים בשוויו ההוגן של המכשיר יוצגו ברווח או הפסד.
ירידת ערך נכסים פיננסיים – מודל הפסדי האשראי הצפויים
התקן מציג מודל חדש להכרה בהפסד מירידות ערך של נכסים פיננסיים – מודל הפסדי האשראי הצפויים ("Expected Credit Loss Model"; "המודל החדש").
המודל החדש שונה מהמודל הקיים כיום במסגרת IAS 39 לטיפול בירידות ערך של נכסים פיננסיים – מודל ההפסד שהתרחש ("Incurred loss model"; "המודל הנוכחי") שבמסגרתו הפסד אשראי מוכר רק בקרות "אירוע הפסד".
המעבר למודל החדש נועד בעיקר על מנת לתת מענה למספר כשלים שקיימים במודל הנוכחי, אשר חודדו בתקופת המשבר הפיננסי.
המטרה העיקרית של המודל החדש הינה לספק למשתמשים בדוחות הכספיים מידע שימושי יותר אודות הפסדי האשראי הצפויים של הישות. מודל זה דורש מישות להכיר בהפסדי האשראי הצפויים בכל עת ולעדכנם בכל מועד דיווח על מנת לשקף את השינויים בסיכון האשראי של המכשיר הפיננסי.
המודל החדש הינו מודל "צופה פני עתיד" והוא מבטל את סף ההכרה (קרות "trigger event") שקיים במודל הנוכחי. משמע, לא עוד הכרחי שאירוע הפסדי יתרחש לפני שמוכר ההפסד. בהתאם, המודל החדש מחייב את הצורך במידע עדכני ושוטף אודות הפסדי האשראי הצפויים.
בנוסף, כידוע, לשם מדידת הפסדי אשראי שמוכרים לפי המודל הנוכחי, יש לקחת בחשבון אך ורק הפסדים שנובעים מאירועי עבר ובהתחשב בתנאים הנוכחיים בעוד שהשפעת אירועים עתידיים של הפסדי אשראי לא תילקח בחשבון גם אם אלו צפויים. מאידך, כאמור, המודל החדש מתבסס על הפסדים צפויים ובהתאם, הוא מרחיב את המידע שהישות נדרשת להשתמש בו בעת קביעת וביסוס הציפיות להפסדי אשראי.
המודל החדש מבוסס על גישה הכוללת שלושה שלבים כשהמעבר משלב לשלב מתרחש בעת שינוי משמעותי באיכות האשראי של הנכס הפיננסי. השלב שבו נמצא הנכס הפיננסי קובע כיצד יש למדוד את ההפסד מירידת הערך וכיצד יש ליישם ולקבוע את הריבית האפקטיבית שתוכר בגינו.
בשלב הראשון, ישות תכיר בהפסד מירידת ערך כבר במועד ההכרה לראשונה בנכס הפיננסי, כנגד רווח או הפסד, בגובה הפסדי האשראי הצפויים לחול לאורך מלוא חיי הנכס כשהם מוכפלים בהסתברות להתרחשותם במהלך 12 החודשים העוקבים למועד ההכרה בו לראשונה. בשלב זה הריבית האפקטיבית תחושב בהתבסס על הערך ברוטו של הנכס בספרים (דהיינו – מבלי לבצע התאמה בגין ההפרשה להפסדי האשראי החזויים).
במקרה בו חלה עלייה משמעותית בסיכון האשראי המתייחס לנכס הפיננסי לעומת זה ששרר במועד ההכרה בו לראשונה ואיכות האשראי שלו אינה נחשבת עוד כסיכון אשראי נמוך, הנכס הפיננסי עובר לשלב השני. בשלב זה יעודכן חישוב ההפסד מירידת ערך בהתאם להפסדי האשראי הצפויים בהתחשב במלוא אורך חיי הנכס (ללא הכפלה בהסתברות להתרחשותם במהלך 12 החודשים העוקבים למועד ההכרה לראשונה). בדומה לשלב הראשון, גם בשלב זה, הריבית האפקטיבית תחושב בהתבסס על הערך ברוטו של הנכס בספרים.
מעבר לשלב השלישי יתרחש במקרה של עליה משמעותית נוספת בסיכון האשראי של הנכס הפיננסי עד כדי כך שהנכס כבר יחשב כ- Credit-Impaired. בשלב זה, בדומה לשלב השני, ההפסד מירידת ערך יחושב בהתאם להפסדי האשראי הצפויים בהתחשב במלוא אורך חיי הנכס. אולם, בניגוד לשני השלבים הראשונים, הריבית האפקטיבית תחושב בשלב זה בהתבסס על העלות המופחתת של הנכס בספרים (דהיינו – לאחר התאמה בגין ההפרשה להפסדי אשראי). נכסים פיננסיים הנמצאים בשלב השלישי ייבחנו לירידת ערך, בדרך כלל, על בסיס נפרד.
גילויים
התקן קובע הנחיות גילוי נרחבות, לרבות התאמות בין יתרות פתיחה ליתרות סגירה של הפרשות בגין הפסדי אשראי צפויים, גילוי לגבי אופן חישוב הפסדי האשראי הצפויים לרבות ההנחות והנתונים ששימשו לחישוב הפסדי האשראי הצפויים ואופן הערכת השינויים בסיכון האשראי. כמו כן, נדרש גילוי לגבי היישום לראשונה של התקן, לרבות, ביצוע התאמות בין הסיווג המקורי של הנכסים הפיננסיים מהקטגוריות שנקבעו ב- IAS 39 לבין הסיווג החדש שלהם לפי הקטגוריות שנקבעו ב- IFRS 9.
מועד תחילה והוראות מעבר
IFRS 9 יכנס לתוקף בתקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2018 או לאחר מכן. יישום מוקדם אפשרי לפי הוראות התקן. התקן ייושם באופן רטרוספקטיבי, אך לא נדרש להציג מחדש את מספרי ההשוואה.
אם ישות בוחרת ליישם מוקדם את התקן, עליה ליישם את כל ההנחיות שנקבעו בו באותו מועד. זאת למעט ישויות שבוחרות ליישם מוקדם את הנחיות התקן לפני ה- 1 בפברואר 2015, לגביהן עדיין קיימת האפשרות ליישם את התקן בשלבים.
השלכות יישום
IFRS 9 מחייב את כל הישויות. יחד עם זאת, לתקן צפויה השפעה משמעותית ביותר הן על גופים פיננסיים והן על ישויות אחרות המנהלות פורטפוליו של נכסים פיננסיים הנמדדים בעלות מופחתת או בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר, בפרט השלכות שינבעו מיישום מודל הפסדי האשראי הצפויים. הכרחי, ואף קריטי, שישויות אלו יבחנו מראש את השלכות היישום של התקן ויערכו בהתאם. יצוין, כי צפויים אתגרים ביישום מודל הפסדי האשראי הצפויים וייתכן אף כי תידרשנה התאמות משמעותיות למערכות ניהול הנתונים הקיימות בישויות השונות, ובפרט מערכת ניהול האשראי.
קישורים לחומרים נוספים
לנוחיותכם, מצ"ב קישורים כדלהלן:
• מבזק שפורסם על ידי PwC בנוגע לחלק של IFRS 9 העוסק בחשבונאות גידור
• מבזק שפורסם על ידי PwC בנוגע לגרסה המלאה של התקן שפורסמה כעת
כתמיד, נשמח לעמוד לרשותכם במתן הבהרות לשאלות שיועלו על ידיכם.
