טיוטת תיקון לתקנות ניירות ערך - הקלות בקשר לחתימה מחדש על דוחות כספיים, לדוחות רבעוניים ב-IPO ולדוחות דירקטוריון בתשקיף

א. חתימה מחדש על דוחות כספיים המצורפים לתשקיף, לדוח הצעת מדף, לדוח הצעה פרטית של חברה רשומה או לדוח עסקה עם בעל שליטה

תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף - מבנה וצורה) התשכ"ט-1969 ("תקנות פרטי התשקיף"), בנוסחן כיום, דורשות כי דוחות כספיים המצורפים לתשקיף ייחתמו סמוך למועד התשקיף. משמעות דרישה זו הינה, כי דוחות כספיים של תאגיד הנמצא בהליך של פרסום תשקיף עשויים להיחתם מספר פעמים, לעתים בפערי זמן משמעותיים ביותר, כאשר לא אחת מתרחשים במהלך התקופה שבין מועדי החתימה האמורים אירועים משמעותיים בחיי התאגיד. נגזר מכך שלתאגיד מדווח המפרסם תשקיף או לתאגיד המצוי בהליכי IPO ופרסם דוחות לציבור, בין אם במתווה של פרסום טיוטה לציבור ובין אם נוכח היותו בעבר תאגיד שדוחותיו צורפו לדוחות תאגיד מדווח, קיימות בידי הציבור שתי גרסאות של דוחות כספיים לאותן תקופות, כאשר הן חתומות למועדים שונים. עניין זה מעורר סוגיות כבדות משקל הנוגעות ליישום תקני ה-IFRS ולגילוי בדוחות הכספיים, שעיקרן מפורט להלן.
 

הפרקטיקה הנהוגה כיום בישראל, שהשתרשה בתקופה שעובר לאימוץ תקני ה-IFRS בישראל, הינה כי בעת הכללת דוחות כספיים בתשקיף הם מאושרים ונחתמים מחדש בסמוך למועד התשקיף, כאשר כל האירועים שחלו ממועד אישורם המקורי של הדוחות הכספיים ועד למועד אישורם מחדש במסגרת התשקיף מטופלים כאירועים שאינם מחייבי תיאום, ללא קשר למהותם, וניתן לגביהם גילוי בלבד. דהיינו, לעניין היבטי הכרה ומדידה של פריטים בדוחות הכספיים, לא נוצרים הבדלים כלשהם בין הדוחות הכספיים שאושרו לפרסום במקור לבין הדוחות הכספיים שנכללו בתשקיף.

בהקשר זה עלו טענות כי, לכאורה, הפרקטיקה האמורה אינה עולה בקנה אחד עם דרישות תקן חשבונאות בינלאומי 10 "אירועים לאחר תקופת הדיווח" ("IAS 10") המגדיר אירועים לאחר תקופת הדיווח כאירועים, חיוביים או שליליים, המתרחשים בתקופה שבין סוף תקופת הדיווח לבין התאריך בו מאושרים הדוחות הכספיים לפרסום. כידוע, IAS 10 אינו מתייחס למצבים בהם אותם דוחות כספיים עשויים להידרש לאישור פרסום מספר פעמים במועדים שונים, ומשכך, בכל פעם שהדוחות מאושרים לפרסום, יש לכאורה להחיל את כל עקרונות IAS 10 במלואם, קרי כל האירועים שהתרחשו מתום תקופת הדיווח ועד למועד האישור מחדש של הדוחות הכספיים יבחנו ויסווגו כאירועים מחייבי תיאום או שאינם מחייבי תיאום, בהתאם לעניין. כתוצאה מכך, ייתכן כי הדוחות הכספיים כפי שאושרו לפרסום במועד מסוים יהיו שונים מהדוחות הכספיים לאותה תקופת דיווח שאושרו לפרסום במועד מאוחר יותר, לעניין היבטי הכרה ומדידה של פריטים בדוחות הכספיים.

מצד שני, יש הטוענים כי יש לפרש את הוראות IAS 10 באופן בו משמעות "התאריך בו מאושרים הדוחות הכספיים לפרסום" הינו המועד בו הדוחות הכספיים אושרו לפרסום בפעם הראשונה, וכל אישור לאחר מכן אינו מהווה משום אישור לפרסום, אלא אישור טכני בלבד לפרסם עותק נוסף של אותה גרסה של הדוחות הכספיים. לפיכך, לגישה זו, כל האירועים שחלו ממועד האישור המקורי לפרסום ועד למועד האישור הטכני לפרסום נוסף הינם בגדר אירועים שאינם מחייבי תיאום.

על מנת להימנע ממצב בו לתאגיד יש שתי גרסאות שונות של דוחות כספיים לאותה תקופת דיווח, ולחלופין כדי למנוע סטייה אפשרית מההוראות הקבועות בתקני ה-IFRS, מוצע על ידי הרשות לתקן את הדרישה מתאגידים מדווחים לחתום מחדש בסמוך למועד פרסום תשקיף על הדוחות הכספיים המצורפים לתשקיף, וחלף זאת לקבוע דרישה לפיה:

1. הדוחות הכספיים שיצורפו לתשקיף יהיו הדוחות הכספיים של התאגיד כפי שפורסמו לציבור בדיווח העיתי, חתומים לאותו המועד. ניתן יהיה להכליל דוחות אלה על דרך של הפניה.
2. התאגיד יצרף דוח המפרט את האירועים שהתרחשו ממועד החתימה המקורי על הדוחות הכספיים האחרונים המצורפים לתשקיף ועד מועד פרסום התשקיף ("דוח אירועים"), כאשר לדוח זה לא תצורף חוות דעת רואה החשבון המבקר.
3. על אף האמור ב-2 לעיל, במקרים בהם לאחר מועד פרסום הדוחות הכספיים ועד מועד פרסום התשקיף התרחשו אירועים אשר הינם מסוג האירועים הטעונים הכללת פסקת הפנית תשומת לב של רואה החשבון המבקר (כגון: התעוררות חשש לקיומו של "עסק חי", התבררות תלויה מהותית ביותר, הגשת תביעה ייצוגית מהותית ביותר ועוד), יבוקר / ייסקר (בהתאם לעניין) דוח האירועים על ידי רואה החשבון המבקר ויצורפו אליו חוות דעת / דוח סקירה הכוללים הפניית תשומת לב מתאימה.
4. כמו כן, על אף האמור ב-2 לעיל, במקרים בהם במועד בו מבקש התאגיד לקבל היתר לפרסום תשקיף, לאור שינויים ונסיבות שחלו לאחר תאריך האישור המקורי של הדוחות הכספיים שאמורים להיכלל בתשקיף, לא מתקיימת הנחת "העסק החי",יידרש התאגיד לחתום מחדש על דוחותיו הכספיים בסמוך למועד התשקיף, ולדוחות אלה יצורפו חוות דעת / דוח סקירה מעודכנים של רואה החשבון המבקר.

בהתאם לטיוטת התיקון, הטיפול המתואר לעיל יחול, בשינויים מסוימים המפורטים בטיוטת התיקון, גם על דוחות כספיים המצורפים לתשקיף IPO, לדוח הצעת מדף של ניירות ערך, לדוח הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה ולדוח עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה.

ג. מתכונת דוחות דירקטוריון המצורפים לתשקיף

בהתאם לתקנות פרטי התשקיף בנוסחן כיום, דוח הדירקטוריון המתייחס לכל אחד מהדוחות הכספיים המצורפים לתשקיף נדרש להיערך במתכונת של דוח דירקטוריון שנתי, וזאת ללא תלות במתכונת עריכתם של הדוחות הכספיים הכלולים בתשקיף אליהם הוא מתייחס, בין אם צורפו לתשקיף דוחות כספיים שנתיים ובין אם צורפו לו דוחות כספיים ביניים.

בהתאם, קיים כיום פער בין מתכונת העריכה של דוח הדירקטוריון לתקופת ביניים המצורף לדיווח השוטף של תאגיד לבין דוח הדירקטוריון לאותה תקופת ביניים המצורף לתשקיף של התאגיד. יתרה מזאת, בדומה להוראות המתייחסות לדוחות הכספיים, נכון להיום לא ניתן לכלול את דוחות הדירקטוריון בתשקיף על דרך של הפניה.

עניינים אלה יוצרים נטל רב על תאגידים המבקשים לפרסם תשקיף, שכן הם אינם יכולים להתבסס על הדיווח השוטף שלהם והם נאלצים לערוך מחדש, במתכונת שנתית, את דוח הדירקטוריון לתקופת ביניים המצורף לתשקיף.

לאור זאת מוצע במסגרת טיוטת התיקון לתקן את הדרישה האמורה ולקבוע דרישה שדוחות הדירקטוריון שיצורפו לתשקיף יערכו במתכונת של דוח דירקטוריון שנתי כאשר הם מתייחסים לדוחות כספיים שנתיים ובמתכונת של דוח דירקטוריון ביניים כאשר הם מתייחסים לדוחות כספיים ביניים. בנוסף, מוצע במסגרת טיוטת התיקון, לאפשר לתאגיד מדווח להכליל את דוחות הדירקטוריון על דרך של הפניה וזאת ככל שהדוחות הכספיים אליהם מתייחסים דוחות הדירקטוריון נכללו אף הם על דרך של הפניה. 

לנוחותכם מצ"ב קישור לטיוטת התיקון.
 

כתמיד, נשמח לעמוד לרשותכם במתן הבהרות לשאלות שיועלו על ידיכם.